CB Lawrenceburg

היחס בין התקשורת המודרנית לזכות הציבור לדעת

הכוח של ההמון הנו אחד מן המושגים היסודיים ביותר שהשתיתו את מסד העקרונות הליברליים דמוקרטיים במהפכה הצרפתית. כבר מסוף המאה ה18 השכילו להבין אזרחים רבים ברחבי העולם, בדגש ניכר על ארצות אירופה, על השפעתו חסרת התקדים של ההמון נגד הממשל המכונן והמשטר. קרי, ההמון יכול למוטט את הממשל או המלוכה משום שיותר ממה שהעם זקוק למלוכה, המלוכה זקוקה לעם. תובנות אלו הם תובנות ידועות וקלסיות לכל תופש ספר. דיאלקטיקת האדון והעבד ההגליאנית גרסה שככל שהעבד ימרוד באדונו כך תפחת מרותו של האדון. נמצינו למדים שעל מנת שהאדון ישמור על מעמדו יצטרך האדון לשמור כל העת על דיכוי העבד. כל ניסיון קל של העבד למרוד באדון תערער את יציבות האדון. אולם כיצד האדון מדכא את העבד. התשובה לכך היא ידועה ופשוטה על ידי סנוור. כלומר בניית תובנות שגויות על מה האדם צריך ומה עליו לעשות הם אלו שיגרמו לעבד להמשיך לחיות בתוך התרמית הזו. ההתפחות מתרמית זו היא התודעה המכוננת את העצמאות האנושית. לא בכדי, רוב העבדים השחורים בארצות הברית שהיו הראשונים למרוד באדוניהם היו כאלה שלמדו בהיחבא קרא וכתוב והשכילו להבין את האבסורד בו הם חיים. דיני עבודה מודרניים למשל, היו אחד מהפירות שהבשילו כתוצאה ממהפכה זו.

עד כאן לחכמה והשכלה. ובנקודה זו ישאל הקורא לחכמה זו מה היא עושה?

הממשל המודרני מתאפיין, בכל אופן, במדינות המערב במשטר דמוקרטי הדואג לשתף את החלטותיו וביצועיו עם המון העם. עם עלייתה של התקשורת ההמונית ופיתוחה חסר התקדים גברה הענות מצד המון העם לדרוש דיווח על כל צעד ושעל המתרחש במסדרונות הממשל. זכות הציבור לדעת הפך לאחד מאבני היסוד של הציבוריות המודרנית המותירה את הממשל ערום וחסר כל עלי תאנה בפני כל טעות שהוא יבצע.


משרד עורכי דין רבים מציגים את החשיפה המלאה לכל צעדי הממשלה הגוררת בעקבותיה ביקורות רבות מצד אנשי ממשל רבים וחלק גם מקרב אנשי הרוח. לטענתם, המון העם הרחיק לכת בצורה מוגזמת למדי בדרישה לדעת על כל צעד הנעשה בממשלה. החל מתכניות ביטחוניות וכלה בפרשיות מין סוערות או לא סוערות תלוי בתקשורת המדווחת. תרבות הפייסבוק והריאלטי השתלטה על כל תכני החיים של ההמון עד שהוא רואה את שרי הממשל כמשתתפי תכנית ריאלטי כמו כוכב נולד שצריכים כל העת להכיח את כישוריהם ועומדים על הכוונת בכל עת בפני הדחה.

מאידך תרבות הפייסבוק והריאלטי מברכת את המון העם בפני שחיתות פוליטית. הטענות בדבר ממשל תקין וערכי בימי בן גוריון להבדיל מהממשלות האחרונות עומדות בספק לנוכח החשיפה התקשורתית הבלתי פוסקת של התקשרות על הממשל ונציגיה. שמא נטען שימי בן גוריון או ממשלת בגין הייתה מוסרית יותר ופחות מושחתת משום שהצנזורה הייתה חזקה יותר. מי יודע איזו פרשיות סמויות הקשורות בתחום הביטחון, דיני עבודה או רשלנות רפואית הוטמנו באדמה ולא נתגלו לעיני כל רק משום שאמצעי התקשורת הישנים לא היו מסוגלים מספיק לספק פרשיות מסוג זה. שמא היו עוד "עסקי ביש" נוספים ולא רק זה משנות ה60 הידועות.